בתמונה - גלי צבי ויס
על כריכת הספר "בבואה", ספרה הראשון של הסופרת גלי צבי ויס מצויה הקדמה משל המטפלת הזוגית בשיטת "אימגו" וכך נכתב שם: "רק האהבה שרירה וקיימת, תמיד ובכל רגע נתון." כך אומרת מרתה, גיבורת ספרה של גלי צבי ויס.
הקריאה בספר "בבואה" מעלה את הצורך העמוק באהבה ובקשר. אנחנו נולדים בקשר, נפצעים בקשר ונרפאים בקשר. בבואתה של מרתה המשתקפת בראי החיים או במראה של בן זוגה, חושפת את פצעי ילדותה ובחרותה. הבחירה שעשתה בבן זוגה איננה מקרית. מבין כל בני הזוג האפשריים, ובגלל פצעי הילדות המשותפים לו ולה, הוא האחד והיחיד שבו משתקפת דמותה האמיתית, ובו משתקפים פצעי ילדותה. בעזרת שיקוף זה ודרך עיבוד הקשר, תוכל מרתה בסופו של דבר לרפא את פצעיה.
מרתה מגלה, בתהליך אינטרוספקציה, חלקים אבודים מהדימוי העצמי שלה ומהאנרגיה הפנימית השלמה שאיתה נולדה. אותם חלקים שדוכאו על-ידי מסרים שונים בתהליך הגדילה והחיברות שלה ואשר יצרו את ה"אני האבוד." בדרך ייחודית לה, מוציאה מרתה חלקים אלה מן הצל אל האור, תוך כדי ניסיון אמיץ להבין את הקשרים הקרובים שלה בין בעלה וילדיה, לנקות את המרחב הרגשי ביניהם לרפא את הקשר ואת עצמה.
המסר של המחברת בדבר הצורך והיכולת לשלוט בחייך ולרפא את פצעיך הרגשיים, דרך הבנה ודרך הקשר עם האדם האחר והקרוב לך, עובר כחוט השני בכל הספר ומבטא אמונה ואופטימיות בדרך זו."מעניין הוא כי ההקדמה נכתבה זמן קצר לפני יציאתו של הספר לאור, והסופרת כלל לא ידעה על קיומה של שיטת "אימגו" ועל האלמנטים הקשורים לשיטה זו. עוד על הקשר בין שיטת "אימגו" ועל
הספר "בבואה" – בחלק נפרד בקרוב.
